בין ארוחה לארוחה יש חלון של כמה שעות שבהן הגוף עובד, מתפקד, ולפעמים — גם שולח סימנים שהוא רוצה עוד. הבעיה היא שלא תמיד הסימן הזה הוא רעב אמיתי. לפעמים זה שעמום, לפעמים זה לחץ, ולפעמים זה פשוט כי אנחנו נמצאות במטבח.
הנשנוש הכי שכיח הוא לא הנשנוש שאנחנו בוחרות — הוא הנשנוש שקורה באוטומט, בלי שבכלל הרגשנו שרצינו משהו.
איך עושים את זה בפועל
- לפני שאת פותחת את הארון — שאלי את עצמך: "זה רעב, או משהו אחר?" שנייה אחת של עצירה מספיקה
- אם חלפו פחות משעתיים מהארוחה האחרונה, שתי קודם כוס מים ותחכי חמש דקות
- אם עדיין רוצה — קחי משהו בצלחת, אל תאכלי מהאריזה. זה לבד משנה את הכמות
- נשנוש שמורכב מחלבון או סיב (גביע יוגורט, חופן אגוזים, ירק עם חומוס) ישאיר אותך שבעה יותר מנשנוש פחמימתי לבד
את לא צריכה להפסיק לנשנש — את רק צריכה לדעת למה את עושה את זה. וברגע שיודעים, הכל נהיה בחירה ולא הרגל.