חרדה מפעילה את מערכת ה"הילחם-או-ברח" בגוף — ובמצב הזה, העיכול הוא הדבר האחרון שמעניין את הגוף. אצל חלק מהנשים זה מתרגם לתיאבון שנעלם לחלוטין, ואצל אחרות — דווקא להתנפלות על אוכל כדי להרגיע את הסערה. שני הדברים הם תגובה נורמלית לחלוטין, לא חולשה.
המנגנון שמסביר את זה: כשהמוח מרגיש איום, הוא מעביר משאבי דם ממערכת העיכול לשרירים ולמוח. הבטן ממש עובדת פחות ביעילות בזמן חרדה — ולכן גם אם אכלת, אפשר להרגיש לא שלמה, מנופחת, או לא מרוצה. זה לא "בראש", זה ביולוגיה.
אגב, אם אכילה אוטומטית מוכרת לך בימים כאלה — זה בדיוק הקשר.
איך אוכלים כשהחרדה גבוהה?
- אכלי משהו קטן ופשוט — לא ארוחה שלמה. קרקר עם גבינה, בננה, יוגורט. הגוף יכול להתמודד עם זה גם בלחץ.
- קודם נשמי, אחר כך אכלי — שלוש נשימות עמוקות לפני שיושבים לאכול מפעילות את מערכת העצבים הפרה-סימפתטית ומאפשרות עיכול טוב יותר.
- הימנעי מקפאין בשיא החרדה — הוא מגביר את תגובת הלחץ. קפה על בטן ריקה ביום כזה — ממש לא כדאי.
- בחרי מרקם מנחם — בשיא חרדה, הגוף לרוב רוצה משהו רך, חמים, פשוט. קערת עדשים כתומות עם בטטה קלויה היא בדיוק זה.
- אל תדחי אכילה עד שזה עובר — ככל שממתינים יותר, קשה יותר לאכול בצורה מאוזנת אחר כך. אכילה כשמתוחה מוסברת שם לעומק.
יום קשה הוא לא יום כושל — זה פשוט יום שבו הגוף צריך ממך קצת יותר עדינות, לא פחות.
למידע נוסף
אפשר להעמיק אצל Sleep Foundation בנושא הקשר בין מתח נפשי, שינה ותפקוד מערכת העצבים, ואצל The Nutrition Source של הרווארד על השפעת מצב הרוח על הרגלי אכילה.