כשראש שלנו בפול ספיד — פגישה של מחר, הילדים, מה שנאמר בצהריים — אנחנו אוכלות בלי להיות שם בכלל. זה לא חולשה, זה איך שהמוח עובד: כשמערכת החשיבה עמוסה, עיבוד האוכל עובר לטייס אוטומטי. הבשורה הטובה? לא צריך להשתיק את המחשבות — מספיק לעגן אותן לשנייה אחת.
איך עושים את זה בפועל?
- לפני שמתחילים לאכול, שימי ידיים על הצלחת (כן, ממש) ושאלי: מה הכי חם כאן? זה לא מדיטציה, זה רק חמש שניות שמחזירות אותך לחדר
- בחרי דבר אחד בצלחת שיש לו מרקם מעניין — פריך, רך, קרמי — ושימי לב אליו בנגיסה הראשונה בלבד. כלום יותר
- אם [אוכלת ליד מסך או טלפון](לאכול כשמחזיקים טלפון: מה קורה כשהיד אוכלת לבד? /blog/%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9B%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93), נסי להניח אותו הפוך — לא כדי להיות טובה, אלא כי הוא גונב את הסיגנל מהגוף
- ארוחה עם הרבה מרקמים ועוגנים טבעיים כמו קערת פארו עם ירקות קיץ קלויים, גבינת פטה וזעתר עוזרת בדיוק בגלל זה — יש שם על מה לשים לב
- אם המחשבות ממש לא מרפות, הסטרס עצמו כנראה משחק תפקיד בתיאבון שלך — שווה לקרוא
את לא חייבת לאכול בשלמות כדי לאכול טוב יותר. עוגן אחד קטן בארוחה אחת — זה מספיק להתחיל.
למידע נוסף
אפשר להעמיק אצל The Nutrition Source של הרווארד בנוגע לקשר בין קשב, סביבת האכילה והתנהגות מול אוכל.